מצבם של יהודים משיחיים בישראל

(ונוצרים עבריים במיוחד)

בנקודה זו, שבה העמים הנוצריים עומדים לשנות את הזהות והערכים הנוצריים שלהם במונחים של מלים חברתיות וחברתיות בשילוב עם ממד אקומני, ברור שבעצם, ערש הנצרות, הלאומיות עולה על הדעת רק בקונפורמיות עם השתייכות דתית רלוונטית. במזרח הקרוב, שעדיין יש בו עמדה שמרנית של חותמת איסלאמית, למרות הזמן הנאור שלנו, על הנצרות להתגבר על קשיים קיצוניים כדי לשמור על אחיזתה בתוך מגזר מוגבל.לבנון, עם אוכלוסייה נוצרייה של כ -53% לשעבר, נשלטת יותר ויותר על ידי אותם מוסלמים, שכבר הזריזו את מה שנקרא שווייץ של המזרח התיכון לכאוס.

כניסת ישראל ללבנון העצימה את תהליך קליטתה בעולם המוסלמי. דוגמאות אחרות ניתן להציג כדי להראות כי הנוצרי בלב חצי תחושה של הודאה נושאת את מחירו. כך, העיר הערבית הנוצרית לשעבר רמאללה, שמצפון לירושלים, נשלטת על ידי המוסלמים. המודעות העצמית האיסלאמית המיוצגת על ידי ח'מיני באיראן גם הרחיבה את השפעתה בכל האזור.כיום, שירותי הדת המתקיימים בימי שישי במסגדים, נערכים בעיקר על ידי צעירים קנאים, בניגוד לעבר, שם היו אלה שירותים רק בהשתתפות זקנים. בית לחם, עיר דוד המלך ומקום הולדתו של ישוע המשיח, חולקת את חלקה של רמאללה.

הקריאה הצורמת של המואזין המוסלמי מול כנסיית המולד, מטביעה את צלילי הכנסיות השונות והמוסדות הנוצריים המתקבצים שם, מטאפורה להתמוטטותה ההולכת וגוברת של אחדות וסולידריות נוצריות. מדינת ישראל צמחה ב 1948 ככוח דתי ופוליטי חדש ב"פלסטין "(כפי שהרומאים כינו את ארץ הפלשתים). החזקת התחנה של מיעוט נרדף עד לתקופה המודרנית, פיתחה האוכלוסייה היהודית אמצעים הולמים לאסטרטגיית ההישרדות שלהם. האויב נמצא לא רק מעבר לגבולות, אלא גם בתוך המדינה היהודית.

הסיפוח בפועל של הגדה המערבית ורצועת עזה הגביר עוד יותר את המצב. אלה שהניחו כי הערבים-נוצרים יאמצו גישה פייסנית יותר כלפי מדינת ישראל מאשר המוסלמים, טעו. לא מספיק, כי קבוצות ערביות-נוצריות ישמחו בשמחה כל התייחסות ל"ישראל "בתנ"ך, מעל זה, הם נוטים לאמץ את הדוקטרינה של הכנסייה, שהיא עצמה" ישראל החדשה "שהחליפה את הישן; על דעתם כי "לאתיקה" ישראל אין טווח עתידי של הישועה האלוהית בימים האחרונים - משום שדחה את ישו כמשיח שלה, את כל הבטחותיו של הקב"ה לישראל, באופן אוטומטי תקפות כיום לכנסיית הגויים.

מאחר שהיו קהילות עבריות-נוצריות ביהודה לפני חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, אין זה חריג שמדינת ישראל הצעירה צריכה להתמודד עם תופעה זו.

מהצד הפוליטי ישראל היא מדינה פלורליסטית בעלת גוון דמוקרטי, אבל היא נחשבת באמת ליהודית, שבה הפוליטיקה והדת יוצרות אחדות בלתי ניתנת להפרדה. באמצעות "מודעות עצמית לאומית" כזו, אין זה בלתי נמנע, כי מיעוטים נפרדים מהווים את עצמם ללא ספק ערביי ישראל של שכנוע נוצרי או מוסלמי, וכן נוצרים ישראלים. בהקשר זה יש להדגיש כי אלה אינם מבחינים כלל בעין הציבורית, שכן ברור שהם נמנעים מלהופיע בזירה הפוליטית, והם שבעי רצון להישאר ללא פגע. חוק המדינה דואג להגן על החברה מפני פעילויות אפשריות באמצעות המיעוט העברי-נוצרי, על שלא יהפוך למטרד. כך, ביום 1.4.1978, נחקק "חוק אנטי-מיסיונרי", המסוגל להטיל על מיסיונר עונש של חמש שנות מאסר;

"האזרחות" או "חוק הנאמנות" מיום 29.7.1980 העניקו לשר הפנים את הסמכות לפי שיקול דעתו של שלילת זכויות האזרח מאזרח בכל פעם שנאמנותו למדינת ישראל אינה ודאית לחלוטין. לכן, מר שלום בן-חורין בסקירתו, שפורסם בעיתונות הישראלית, הרגיש אתגר להטיל ספק בנאמנות הח"מ בשל ההערה בספרו "ישראל-בפוקוס" (מהדורות שונגלר), "אם הציונות היא גזענות או לא ". אין דבר שמפחיד את השלטונות הרבניים יותר מאשר תובנה לנבואות המשיחיות של הנביאים העבריים, והכרה במשיאשיפ של "משרת יהוה הסובל", שזוהה כהלכה בפרק 53 בספר ישעיהו. זה העמימות של הרבנים לגבי הרעיון שלהם של המשיח אשר נבגד על ידי ההיסוס שלהם אם הוא אדם בודד או כל הקהילה של ישראל בזמן הפיזור שלהם בין העמים. הם מכניסים לכל אחד את הסטיגמה של "מיסיונר", בלי קשר לכנותו של כומר קתולי, שר אוונגליסטי או יהודי משיחי (או כמו נוצרי-עברי-עברי), המאמין בישוע המשיח וגם מודה אמונה.

מאמר שפורסם ב"שירות ההסברה של לשכת המחקר המרכזית האוונגליסטית על השקפות העולם "של שטוטגרט, שפורסם בגיליון ינואר 1985 של העלון, מציב טבלה סינופטית של הקהילות הדתיות שהוקמו במזרח התיכון ומדגישה את העובדה שהנוצרים-עבריים ישראל מחולקים לקבוצות שונות שעדיין לא הגיעו לשלב של איחוד רשמי.

המאמינים הישראלים חייבים לצערי לתמוך בהצהרה זו. השאלה עדיין נותרת כיצד הם יכולים לצאת מהבידוד הזה, כאשר שוכנים בין כל בני האדם. מצב זה מחמיר בשל העובדה כי הם לא יכולים לסמוך על כל עזרה בא מאחת הכנסיות העיקריות כי זה היה מתכוון לוותר על אופי ייחודי שלהם נובעת המורשת העברית שלהם כפי שתואר ברומאים 11: 16-24. לכן הם מחויבים ללכת בדרך המוצגת על ידי אדוננו ישוע המשיח. "צוותא לעדות משיחית" בישראל בנסיבות אלה לא התקשה להבין עד כמה חשוב ונחוץ הקמתה של "אחוות העדים המשיחית" בישראל, שאליה שייך מחבר שורות אלה. עם זאת, זהו תעוזה נועזת, שכן רק עד ישר וערבי ל"ישוע המשיח "(= ישוע המשיח), שלא נברא מן הכשלים הדוגמטיים של הכנסייה, עשוי לשכנע את עם ישראל להכיר את בנו היהודי של האדם מושיע את העולם, ובכך לאפשר להם לעבור מתוך צלליות שלהם.

האם על הקומוניסטים של ישראל עם האידיאולוגיה האתאיסטית שלהם, המיוצגת גם בכנסת (מפלגת ישראל) כמפלגה עצמאית, להפגין אומץ רב יותר מהנוצרים העבריים בישראל? כדוגמת השליחים ואת הלהט שלהם בהבעת אמונתם, "מלגת עד העדה המשיחית" הופיעה לראשונה ב -24.11.1981, והעיתון היומי "מעריב" דיווח על אירוע בלתי נשכח זה בגיליון 11.12. 1981 תחת הכותרת: "בחיפוש אחר חדשות טובות".

מקצוע האמונה של האדם כולל נכונות לסבול "אם הם רדפו אותי, הם גם לרדוף אותך", אמר ישוע לתלמידיו על פי יוחנן 15:20. לכן היה אפשר לשער שכאשר הרמתי את ההרצאה שלי כבר התריעה הרבנות התל- אביבית, ובמהלך הדיון הבא, שהתרחש על ידי קנאי תורה אלימים, התנפלו עלינו ברצינות.

נראה שזמן מעשי השליחים חזר. הנזיפות של הקנאים כיום מהדהד מה שהברית החדשה סיפרה על הטיעונים הפרוזיים באותם ימים. כך אותנטיות של החשבון המקראי קיבל אישור נוסף. מכל מקום, התעניינותו של הקהל עוררה ולא רק את השנאה שהוצגה בפני ישו מבית לחם (כפי שאמר המרצה את שמו מפני הייסורים של "נצרת", שכן נבואת מיכה 5: 1 קובעת כי ישוע ייוולד בית לחם, ולכן היהודים מתנגדים בצדק לכך שמשיח שמגיע מנצרת בגליל לא הובטח כלל). בתום פגישה זו הוסיפו מבקרים רבים את שמותיהם ברשימות שהוכנו למטרה זו, עובדה שלא נמנעה מעיניהם של העיתונאים!

"ההסתדרות הציונית" שקיימה את פגישתנו לפני כן, דחתה  ומנעה שוב את אולם ההרצאות שלהם מאגודת הידידים שלנו, אך כשנסגרה דלת אחת, ייפתח עוד אחד: במרחק של חמש דקות הליכה ממוקמים אגודות העיתונאים,  שם נערכו פגישות. הציבור הוזמן להשתתף בהודעות שפורסמו בעיתונות. ב- 29.11.1980 פרסמה המלגה שלנו את "הצהרת העקרונות" שלה, שהופצה לכל הבית - ובעיתונות הזרה בארץ, בהאדרת שמו של ישוע המשיח וגאולתו.

דבר אחד היה ברור לנו: שתנועה המשרתת את הקנאות הזאת עלולה להיפתח בתוך העם כולו. את נזיפתם של היהודים שומרי המצוות נגדנו - שלא קמו בימי השליחים - על היותם  כאילו "מיסיונרים ושליחים של הכנסייה המיליטנטית במטרה למשוך אנשים מן הקודש והזהות הישראלית"- יש לחקור ולהגיב.

לכן עלינו לבטוח באלוהים ובמעשיו האדירים שלו, אבל קודם כל עלינו להתגבר על הפחדים והחולשות האנושיים שלנו, כך שהלב והמוחות שלנו יהיו פתוחים לנוכחותה הרוחנית של רוח הקודש.

בין אם ניקח ברצינות את המשרד(נטל) שהוקצה לעמנו על ידי ההבטחה האלוהית שהובעה על ידי ישעיהו 52: 7-10, 62: 6,7 בהחלט תלוי במצב שלנו.

חוויות השנים האחרונות לימדו אותנו שהדרך בה אנו עוקבים היא קשה וקוצנית, אך מעולם לא החמצנו עידוד רוחני או הקלה במהלך משרדו. גם כשהיומון הישראלי "מעריב מיום 24.10.44 הדפיס על שני עמודים את הדו"ח שלו על העדה שלנו תחת הכותרת:" המשיח חי שוב בבית העיתונאים (בהנחייתו של מר יורם קניוק),  הופך את הופעתנו לצחוק , אך מצגת זו הציעה רמזים חיוביים רבים לישראלים המחפשים את האמת.  נשמות רבות כבר תפסו את הדחיפות של התחדשות רוחנית בארץ הזאת.

מאמר שפורסם ב 19.10.1984 על ידי שני העיתונים היומיים - אשר להם את התפוצה הגדולה ביותר במדינה - תחת הכותרת: "האינפלציה, העוול, חוסר הסובלנות, הפנאטיות הפלילית ואלימות בתוך אומה מחולקת" חיפשו תכונות אלה כתסמינים החברתיים תחלואים שהטרידו את עמנו, והתמונה הקודרת הזאת גילתה הד רחב בדעת הקהל.

בהתכתבות הודיע ​​המלגה שלנו לאישים בולטים רבים על ההרשעות שלנו ועל הפעילויות שלנו. בין המגיבים היו ראשי הממשלה יצחק שמיר ושמעון פרס ומספר מרצים באוניברסיטה.

הקנאים, עם זאת, שפכו בבת אחת את הכעס שלהם על המקום של מרכז המלגות החדש שלנו בעיר אשדוד. האח אוטו הירשפלד, רופא השיניים, שהגיע לקהילה המקומית שלנו, הודיע ​​על ידי בעל הבית ומרצו כי הבניין כולו יתפוצץ אם ימשיכו להתקיים בו שירותים אלוהיים ופגישות. "הליגה נגד שליחות" שנקראה "יד לאחים" נכנסה לרשימות. היא פרצה לראשונה לבניין, נושאת משם את התיק המכיל מסמכים על פעילותנו, כמו גם מצלמה ששימשה את האח הירשפלד לצלם כמה מבקרים יהודים שומרי מצוות שבאו לדבר איתו לפני כמה ימים. לבסוף ניסו הפנאטים להבעיר את הבית באוקטובר 1984 על ידי זריקת חומר מבער מבעד לחלון האחורית. תודה לאל, כי הנזק שנגרם לא יעלה על סכום של 3800 דולר.

הח"מ בתפקידו כיו"ר העמותה, הממותג במסיבת עיתונאים בעבירה זו כמעשה של ונדליזם מודרני. העיתון היומי "ידיעות אחרונות" מיום 30.10.1984 ומדיה אחרת פירסם בפירוט את הפיגועים שבוצעו נגד המרכז השני שלנו.

בין גליון הידיעות הפרובינציאלי שהופיע בדרום הארץ, הופעל דו-קרב בעט שבו רבנים האשימו את עורך כתב העת אשדוד למכור את נשמתו לשטן על ידי הדפסת ההצהרה שלנו. הרב הנפלינג מאשדוד אף הרחיק לכת עד כדי השוואה בין חברי המילגה שלנו לנאצים, והגיש תלונה נגדנו עם שר החינוך, מר נבון. אנו מתאבלים במיוחד על כך שהמשטרה המקומית אימצה במהלך חקירתה את השקפתם של הקנאים, והניעה את בדיקת העקבות הנראים לעין של חומר דליק, אשר נראה בבירור על מדרגות הדלת, ומייחסת את סיבת השריפה כדי קצר, אם כי לא יישום החשמל היה מחובר באותה עת. אף על פי שהתקפות הממסד הדתי היהודי נגד עדר המאמינים הקטן שלנו היו מדכדכות - נערכו גם הפגנות "ענקיות", ושטף של התעללות נשפך דרך רמקול שהוקם על מכונית כדי לעורר את דעת הקהל נגדנו, ו"יד לא-אהים ", אף שהוזכרו במאמר דתי שנדפס על איברו את כל המרכזים שלנו - לקחנו את הכתבים על ידי כתיבה בכתבי עת אחרים, ובסופו של דבר תרם מאמר תחת הכותרת:" ישוע וישועה "(אשר הופיע ב"קאן דרום "ב -23.11.1984).כך גם המושיע שלנו הפך את הרוע לטוב. המאבק היחיד שלנו מתרחש, כי אנחנו לא ממשיכים להתעניין בעצמנו, אלא משרתים את ישוע המשיח שלנו, ששר אל עמו במעשי רחמים, וחשף כי הוא נשלח ל"כבשה האבודה של בית ישראל " .

מעייני האהבה הנכבדים על ישראל מבוזבזים, אם לא סופרים על ידי רוח משיחיה, שעדיין עומדת לפני מנהיגיה כ"אבן מעידה וסלע עבירה "(ישעיהו ח ', יד). אז הם יצלמו את ישראל עוד יותר לתוך בור הדכדוך של חוסר התוחלת שלה ושל ביש המזל. פתרון הצרות הכלכליות והפוליטיות שלה כבר מעבר לקאן של הגאון היהודי שלה. רק שממנו הוציא האל את יכולתו ואת כוחו של העצמי, הוא יכול לתקן ולהרים, לרפא ולחזק, לברך ובסופו של דבר להעניק שלום ומנוחה. זוהי דרך ארוכה עד לנקודה שבה יכול ציון ההיסטוריה להבחין בציון "כתר של תהילה" ו"מלך המלכות "(ישעיה 62: 1f).

אנו, המשיחיים , יחד עם אחים מועילים ומתפללים בין העמים, וכמובן גם עם ישראל, חולקים את אותה דאגה של כמה זמן תגיע תוכנית הגאולה של אלוהים, שכן ללא הכללת ישראל בעתיד הגשמת ההבטחות האלוהיות תהיה בהכרח שלמות וחסרונות.

כדי להתגבר על הקשיים שלנו לעדות לעמנו בישראל על האמונה המשיחית שלנו, תכננו להתכנס שוב באסיפה פומבית בבית אגודת העיתונאים, שם היה יושב ראשנו נושא הרצאה בנושא: "האמת על הדרך ועל עתידה של ישראל ". העיתון היומי "מעריב", לעומת זאת, סירב לפרסם בטורים את ההודעה על האירוע. יתרה מכך, מנהל האגודה אמר כי נודע לו על כוונתם של קיצונים יהודים להשתמש באלימות אם תתקיים פגישה כזו.

לכן הוא ביקש מאיתנו לחתום על הצהרה, כי יו"ר שלנו לוקח אחריות פיננסית על כל הנזקים לאדם או רכוש שעלול להתרחש. היינו כמובן נאלצים בנסיבות אלה לבטל את ההרצאה, שכן אין באפשרותנו לדון בענייני אמונה באמצעות טיעוני הטרור וחומרי הנפץ. אנחנו רגילים להילחם רק בנשק רוחני.

לכן, כל עוד הממסד הדתי היהודי אינו מוכן לחזור אל האמת המעוגנת בהבטחות הנבואי ולשרת את מטרת הגשמתן על ידי כינון ברית חדשה, איננו רואים כאן שום תקווה לעתיד טוב יותר במולדתנו ולהשגת תודעה משיחית חדשה.

הבה ונתפלל יחדיו כי ה 'ו מושיענו מכולנו עשויים לקיים את הבטחתו על פי הנביא של הנביא:

כה אמר יהוה צבאות: קינאתי בציון בקנאה גדולה, ואני קינאתי לה בזעם רב. כה אמר ה ': אני חוזר לציון, ואני אשכון בתוך ירושלים; וירושלים תיקרא עיר אמת; ואת ההר של ה 'צבאות, ההר הקדוש. כה אמר יהוה צבאות: הנה, אני אציל העם שלי ממזרח הארץ וממדינות המערב; ואני אביא אותם, וישבו בתוך ירושלים; והם יהיו העם שלי, ואני אהיה אלוהים שלהם, על האמת ועל הזכות. (זכריה 8,2,3,7,8)

© קלאוס משה פולץ © כל הזכויות שמורות ל-"צ.ל.מ" ו-"מכון לחקר עם עולם" .